חברת טושיבה הכריזה על סוללות Lithium-ion המאפשרות טעינה של 80% מהקיבולת שלהן בתוך דקה אחת בלבד. לדברי החברה, מהירות זו גבוהה פי 60 מזו של הסוללות הקימות כיום בשוק.

הסוללות משלבות טכנולוגיית ננו-חומר, פרי פיתוחה של החברה, המשמשת למניעת הפיחות באלקטרוליטים נוזלים אורגנים בזמן טעינת הסוללות. הדבר מתאפשר תודות לננו-חלקיקים המוטמעים באלקטרודה השלילית שבסוללה, שקולטים ומאחסנים כמות גדולה של יוני ליתיום מבלי לפגוע באלקטרודה.

מלבד זמני הטעינה המרשימים, הסוללות החדשות מצטיינות גם במחזור חיים ארוך ומאבדות רק 1% מקיבולותיהן לאחר 1,000 טעינות. בנוסף, הסוללות אף יכולות לפעול בטמפרטורות נמוכות במיוחד. בטמפרטורה של 40- מעלות צלזיוס מסוגלות הסוללות לפרוק 80% מקיבולותיהן, לעומת 100% בטמפרטורת 25 מעלות.

מוצרים המתבססים על הסוללות החדשות צפויים להתחיל להימכר בשנת 2006. אפליקציה ראשונית בה צפויות להיכנס לשימוש הסוללות היא במכוניות Hybrid Electric, שיוכלו ליהנות מגודלן הקטן וזמן הטעינה הקצר שלהן, ביחד עם הספק גבוה של אנרגיה. זמן הטעינה הקצר אף הופך את הסוללות לידידותיות לסביבה במקרה זה, על ידי הפחתת כמות הפחמן הדו-חמצני שנפלט מהרכבים באמצעות שימוש מחדש באנרגיה שלא נוצלה.

יגנוב או לא יגנוב את ההצגה, אין כמעט ספק שאחד מהחידושים המעניינים שיעמוד על הפרק ב-2005 הבאה עלינו לטובה הוא מעבד דו-ליבתי (Dual-Core CPU). במילים פשוטות מעבד דו-ליבתי הוא מעבד שמאכלס שתי ליבות על אותה פיסת סיליקון, מעין גירסה מכווצת של מערכת כפולת מעבדים. אם לשפוט על פי תכנית השלישיה AMD ,Intel ו-Via להציג, כל אחת על פי הלו"ז שלה, דגמי מעבדים כפולי ליבה במהלך השנה הנכנסת, נראה שהמפתחות צופות עתיד מבטיח לזן המעבדים הזה. אם לדקדק אז לא מדובר בחידוש, כבר בשלהי המאה שעברה הצביעו IBM ו-HP על הפוטנציאל שבשילוב שתי ליבות באותה פיסת הסיליקון, ועם סילוקן של כמה אבני נגף טכניות שעמדו בדרכה של התאוריה אף הציגו דגמי מחשבים שחמושים במעבדים דו-ליבתיים, אלא שאלה הן פלטפורמות יקרות שמיועדות לשוק השרתים. המגמה שמסתמנת כעת היא שילוב מעבדים שכאלה במחשבים שולחניים מהפלח הבינוני ומעלה, דבר שהופך את הענין אקדמי פחות ומעניין יותר.

האתר X-bit labs מפרסם כתבה רחבה הסוקרת את תכניותיהן של שלוש המתחרות לשנה הבאה ומתארת את הטכנולוגיות והגישות השונות שכל אחת מהן מתכוונת לישם בדרך אל מעבד כפול הליבה שלה. קריאה מהנה...

החברות Memory-Tech Corporation ו-Toshiba פיתחו מדיה חדשה, דו שיכבתית, המסוגלת להכיל מידע בשני פורמטים: פורמט ה-DVD המוכר וה-HD DVD החדש והאיכותי יותר. כאמור, במדיה שתי שכבות כשהאחת מיועדת להכיל עד 4.7GB של מידע בפורמט DVD והשניה 15GB של מידע בפורמט HD DVD.

תרשים של המדיה החדשה

המדיה החדשה פותחת בפני אולפני הסרטים את האפשרות להדפיס כותרים דואלים, המכילים את שני הפורמטים כאחד, שיכולים להיות מנוגנים גם באמצעות נגני ה-DVD העכשוויים וגם באמצעות נגני HD DVD, הצפויים להתחיל להמכר בקרוב, תוך שהם מנצלים את הפורמט האיכותי יותר.

• Toshiba
• Memory-Tech

הממשל האמריקאי מציע לאמנים, סטודנטים ולכל מאן דבעי להוריד בחינם תמונות של השטר החדש בן 50 הדולרים. מהלך זה בא כמענה לתמיהה שהעלו רבים שניסו לסרוק, לצלם ולהדפיס את השטרות החדשים ונוכחו כי אינם יכולים לעשות זאת.

יצירת עותקים דיגיטלים של השטרות החדשים הופכת קשה יותר ויותר הודות לטכנולוגיה סודית למניעת זיופים שהוטמעה, לבקשת גורמי ממשל ובנקאות אמריקאים, בכמה מוצרי תוכנה וחומרה פופולריים. הטכנולוגיה מזהה ומונעת את האפשרות לצפות, לסרוק, להעתיק ולהדפיס שטרות חדשים של 20 ו-50 דולר.

אי אפשר לסרוק לבד (מקור)

הטכנולוגיה, הנקראת Counterfeit Deterrence System (מערכת הרתעה מפני זיופים), פותחה בשיתוף פעולה של 27 בנקים מרכזיים בארה"ב, אנגליה, יפאן, קנדה ובמדינות האיחוד האירופי. זהו אחד המקרים הנדירים בו נענו חברות פיתוח תוכנה לבקשה מצד גורמי ממשל לשלב קוד תוכנה חסוי, מצד שלישי, במוצריהן. רוב החברות לא חשפו בפני לקוחותיהן שמוצריהן מכילים קוד שכזה אך לשון השמועה אומרת שברשימת החברות האלה אפשר למצוא את Kodak ,Xerox ,Adobe Systems ,Ulead Systems ו-HP. כיצד בדיוק פועלת ההגנה הוא פרט אחד שקשה לחלוב מן הממשל האמריקאי, הסיבה די מובנת.

IBM מכריזה (רביעי) כי בנתה את מחשב העל המהיר בעולם. המחשב, הנקרא Blue Gene/L, מהיר פי 8, קטן פי 100 וצורך פי 28 פחות אנרגיה מהשיאן הקודם, ה-Earth Simulator של NEC. מהירות השיא של Blue Gene/L עומדת על TFlops ‏36.01 ‏(TFlops ‏1 הן טריליון פעולות בשניה), TFlops ‏0.15 יותר משיאן העבר שהסתפק ב-TFlops ‏35.86.

Blue Gene (מקור)

7 בספטמבר 2004. M-Systems, מייסדת טכנולוגיית כונן ה-USB Flash, ו-SanDisk, חלוצה ומובילה בתחום כרטיסי זכרון הפלאש, חותמות על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי ורשיון פטנטים הדדי לפיתוח משותף ולקידום פלטפורמת הדור הבא של כונן ה-USB flash. במסגרת שיתוף הפעולה מתכוונות השתיים לקבוע ולמסד תקנים טכנולוגיים אשר ירחיבו את הפונקציונליות של כונן ה-USB flash ויהפכו אותו שימושי עבור מגוון רחב יותר של יישומים. הגדרת התקן תקל על מפתחות מצד שלישי לפתח יישומים לפלטפורמה זו.

"שיתוף הפעולה הזה מסמן את לידתה של טכנולוגיית הדור הבא של כונן ה-USB flash", אמר דב מורן, נשיא ומנכ"ל M-Systems. "שילוב הכוח השיווקי של SanDisk והמומחיות שלה כקובעת תקנים בתעשייה, עם החדשנות של M-Systems ומיצובה בשוק כונני ה-USB flash, יבטיחו מוצר עשיר בתכונות שיספק ערך מוסף אמיתי למשתמשים, הן מהתחום הצרכני והן מהתחום הארגוני".

פרטים על התקן החדש ייחשפו בתערוכת Consumer Electronics Show‏ (CES) שתערך בינואר 2005. שתי החברות מעריכות כי שיווק מוצרים ראשונים, מבוססי התקן החדש, יחל לאחר התערוכה.

קבוצת חוקרים במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה הגיעה למסקנה כי ניתן לחסוך בצריכת האנרגיה של מעבדים ובאותה העת להופכם למהירים יותר על ידי תכנונם לביצוע חישובים פחות אמינים המבוססים על ניחושים.

הוספת גורם הסתברותי לחישובים אינה קונספט חדש ונמצאת בשימוש נרחב בעולם התוכנה. אולם החלת רעיון זה על חומרה הינה חידוש המועלה זו הפעם הראשונה.

מעבדים מודרניים המוטמעים כיום במכשירים ניידים צורכים חשמל רב. אחת הסיבות לכך היא שהמעבד מבזבז אנרגיה רבה על חישובים ברמת דיוק גבוהה, שלעיתים אינה נדרשת על ידי התוכנה. קבוצת החוקרים תכננה מעבדים, שמסתמכים יותר על "תחושות בטן" ופחות על חישובים מדויקים. בניסויים ראשונים שערכו התברר כי מעבדים אלו יכולים לחסוך בחיי סוללה ואף לאפשר למכשירים ניידים להריץ יישומים מתוחכמים יותר במהירות גבוהה יותר. זאת מכיוון שפחות אנרגיה מושקעת בחישובים.

החיסכון באנרגיה מושג תוך שימוש ב-Probabilistic bits) Pbits). בדומה ל-Bit רגיל, Pbit מקבל גם הוא ערך של 0 או 1, אלא שנכונות הערך נכונה בהסתברות מסוימת אך לא באופן מוחלט. בתמורה להסתפקות באי הוודאות של Pbits, מושקעים בחישובם פחות משאבים ובכך נחסכת אנרגיה יקרה. ככל שנדרשת רמת וודאות גבוהה יותר מה-Pbit כך עולה צריכת האנרגיה הנחוצה להפקתו. בנוסף הסתבר כי ככל שהיישום המורץ מורכב יותר כך גדל חיסכון האנרגיה המושג. כדי לבסס את מסקנותיהם, בצעו החוקרים בין השאר סימולציות תוך שימוש ביישום לזיהוי קול ונדהמו לגלות חיסכון של עד פי 1,000 בצריכת החשמל.

להחלת קונספט ה-Pbit על מעבדים יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת. בימים אלה כאשר אנו מתקרבים יותר ויותר לגבול היכולת הפיזיקאלית של שבבים, Pbits יוכלו למתוח את עוצמת המחשוב עוד יותר.

משתמשי לינוקס יכולים להוריד את אחד היישומים בהם השתמשו החוקרים מכאן.

קבוצת מדענים ביצעה ניסוי במהלכו גילתה כי גבול המהירות התיאורטי בו יכול להיכתב מידע לדיסקים קשיחים נמוך פי 1,000 מהמצופה.

כתיבת ביט של מידע לכונן הקשיח מתבטאת בשינוי חתימה מגנטית (פולאריות) המייצגת את הערכים 0 או 1. מן הסתם, ככל שתגדל מהירות שינוי החתימה כך יוכל להיכתב יותר מידע בפרק זמן נתון. עם זאת, כמו במקרים רבים אחרים בעולם החומרה, מהירות גבוהה מדי תוביל לפגיעה באמינות המידע הנכתב. עד כה מומחים הניחו כי מהירות הכתיבה בה יהפוך המידע ללא קריא היא פמטו-שנייה (אלפית הטריליונית של השנייה).

עם זאת, ניסוי שערכו מדענים מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב בשיתוף המכון לפיסיקה תיאורטית במוסקבה ומהנדסים של יצרנית הדיסקים Seagate העלה כי הגבול התיאורטי נמוך בהרבה מהמצופה. בניסוי נעשה שימוש במאיץ חלקיקים שירה אלקטרונים על דוגמיות של מדיות מגנטיות המשמשות לאחסון מידע. המהירות בה נורו האלקטרונים עמדה על כשתי פיקו-שניות (1 חלקי טריליון של השנייה). למרבה הפתעתם של המדענים, כבר במהירות זו לא ניתן היה לשלוט כראוי בשינויי החתימה המגנטית שהפכה לכאוטית. לכן ככל הנראה לא ניתן יהיה לעבור מהירות זו בשימוש בשיטת הכתיבה הנוכחית של דיסקים קשיחים. ככל הנראה מהירות הכתיבה המרבית עומדת על בין 100 מיליארד לטריליון ביטים בשנייה, מהירות הגבוהה פי 100 עד 1,000 מהמהירות המושגת כיום על ידי כוננים קשיחים.

חברת Sony פיתחה, בשיתוף פעולה עם חברת Toppan Printing היפאנית, דיסק אופטי מנייר המסוגל להכיל מידע בנפח 25GB.

הדיסק, שמורכב מ-51% נייר, מיועד לקריאה בכונני Blu-ray (כוננים המשתמשים בלייזר כחול) וניתן לצרוב עליו למעלה משעתיים וחצי של וידאו בהפרדה גבוהה. "מאחר וניתן לחתוך בקלות דיסק העשוי מנייר, אפשר לשמור על אבטחת מידע בקלות כאשר משליכים את הדיסק", נאמר בהצהרה משותפת של החברות. שימוש בנייר במקום בכסף וזהב צפוי להוריד את מחירן הסופי של המדיות לכשתשווקנה. פרטים המסבירים כיצד ניתן להשתמש בנייר לאחסון מידע אופטי ייחשפו היום, בכנס שיערך בקליפורניה.

גזור וזרוק - עובדת Sony מדגימה כיצד ניתן לגזור את הדיסק (מקור)

החברות Magiq ו-ID Quantique החלו למכור למספר גופים ממשלתיים וצבאיים ציוד להצפנה קוונטית של הודעות.

בעת שימוש בהצפנה רגילה מקודדות הודעות על ידי שימוש במפתח מספרי גדול, שמועבר בין הצדדים המעוניינים להתקשר ומקשה מאוד על פענוח ההודעות. עם זאת, במידה וצד שלישי גילה את המפתח אין למעשה דבר המונע ממנו לפענח את ההודעות, וזאת מבלי שאיש ידע על כך. הצפנה קוונטית מספקת דרך לגלות אם מפתח ההצפנה יורט או שונה על ידי צד שלישי, בהסתמך על התכונות הקוונטיות של החומר. זאת, באמצעות העברת מפתח ההצפנה על גבי פוטון בודד של אור, שתכונותיו הקוונטיות מבטיחות כי אם הוא ייורט או ישונה בעת העברתו תכונות אלו ישתנו וכך הצדדים ידעו כי ישנו גורם נוסף המנסה להאזין להם. לאחר ששני הצדדים יחליפו בינם את המפתחות בהצלחה הם יוכלו להיות בטוחים כי המידע שישלח הוא מאובטח. הציוד שחברת Magiq מספקת מאפשר לכל גורם בעל תשתית סיבים אופטיים להצפין את המידע המועבר בה בשימוש בהצפנה קוונטית.

אף על פי כן, הצפנה קוונטית אינה נטולת מגבלות. אחת הבעיות הגדולות מולן ניצבים מהנדסי Magiq כיום היא המרחק הקצר אליו ניתן לשדר את המפתחות. ככל שפוטונים עוברים מרחק גדול יותר הם מאבדים חלק מתכונותיהם, מה שגורם למפתח הנשלח להיות בלתי קריא. כיום המרחק הגדול ביותר לשליחת מפתחות עומד על 120 ק"מ, אך Magiq עובדת על פיתוחן של מספר טכנולוגיות שתאפשרנה להגדיל טווח זה בעתיד.