קבוצת מדענים ביצעה ניסוי במהלכו גילתה כי גבול המהירות התיאורטי בו יכול להיכתב מידע לדיסקים קשיחים נמוך פי 1,000 מהמצופה.
כתיבת ביט של מידע לכונן הקשיח מתבטאת בשינוי חתימה מגנטית (פולאריות) המייצגת את הערכים 0 או 1. מן הסתם, ככל שתגדל מהירות שינוי החתימה כך יוכל להיכתב יותר מידע בפרק זמן נתון. עם זאת, כמו במקרים רבים אחרים בעולם החומרה, מהירות גבוהה מדי תוביל לפגיעה באמינות המידע הנכתב. עד כה מומחים הניחו כי מהירות הכתיבה בה יהפוך המידע ללא קריא היא פמטו-שנייה (אלפית הטריליונית של השנייה).
עם זאת, ניסוי שערכו מדענים מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב בשיתוף המכון לפיסיקה תיאורטית במוסקבה ומהנדסים של יצרנית הדיסקים Seagate העלה כי הגבול התיאורטי נמוך בהרבה מהמצופה. בניסוי נעשה שימוש במאיץ חלקיקים שירה אלקטרונים על דוגמיות של מדיות מגנטיות המשמשות לאחסון מידע. המהירות בה נורו האלקטרונים עמדה על כשתי פיקו-שניות (1 חלקי טריליון של השנייה). למרבה הפתעתם של המדענים, כבר במהירות זו לא ניתן היה לשלוט כראוי בשינויי החתימה המגנטית שהפכה לכאוטית. לכן ככל הנראה לא ניתן יהיה לעבור מהירות זו בשימוש בשיטת הכתיבה הנוכחית של דיסקים קשיחים. ככל הנראה מהירות הכתיבה המרבית עומדת על בין 100 מיליארד לטריליון ביטים בשנייה, מהירות הגבוהה פי 100 עד 1,000 מהמהירות המושגת כיום על ידי כוננים קשיחים.
