קבוצת חוקרים במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה הגיעה למסקנה כי ניתן לחסוך בצריכת האנרגיה של מעבדים ובאותה העת להופכם למהירים יותר על ידי תכנונם לביצוע חישובים פחות אמינים המבוססים על ניחושים.
הוספת גורם הסתברותי לחישובים אינה קונספט חדש ונמצאת בשימוש נרחב בעולם התוכנה. אולם החלת רעיון זה על חומרה הינה חידוש המועלה זו הפעם הראשונה.
מעבדים מודרניים המוטמעים כיום במכשירים ניידים צורכים חשמל רב. אחת הסיבות לכך היא שהמעבד מבזבז אנרגיה רבה על חישובים ברמת דיוק גבוהה, שלעיתים אינה נדרשת על ידי התוכנה. קבוצת החוקרים תכננה מעבדים, שמסתמכים יותר על "תחושות בטן" ופחות על חישובים מדויקים. בניסויים ראשונים שערכו התברר כי מעבדים אלו יכולים לחסוך בחיי סוללה ואף לאפשר למכשירים ניידים להריץ יישומים מתוחכמים יותר במהירות גבוהה יותר. זאת מכיוון שפחות אנרגיה מושקעת בחישובים.
החיסכון באנרגיה מושג תוך שימוש ב-Probabilistic bits) Pbits). בדומה ל-Bit רגיל, Pbit מקבל גם הוא ערך של 0 או 1, אלא שנכונות הערך נכונה בהסתברות מסוימת אך לא באופן מוחלט. בתמורה להסתפקות באי הוודאות של Pbits, מושקעים בחישובם פחות משאבים ובכך נחסכת אנרגיה יקרה. ככל שנדרשת רמת וודאות גבוהה יותר מה-Pbit כך עולה צריכת האנרגיה הנחוצה להפקתו. בנוסף הסתבר כי ככל שהיישום המורץ מורכב יותר כך גדל חיסכון האנרגיה המושג. כדי לבסס את מסקנותיהם, בצעו החוקרים בין השאר סימולציות תוך שימוש ביישום לזיהוי קול ונדהמו לגלות חיסכון של עד פי 1,000 בצריכת החשמל.
להחלת קונספט ה-Pbit על מעבדים יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת. בימים אלה כאשר אנו מתקרבים יותר ויותר לגבול היכולת הפיזיקאלית של שבבים, Pbits יוכלו למתוח את עוצמת המחשוב עוד יותר.
משתמשי לינוקס יכולים להוריד את אחד היישומים בהם השתמשו החוקרים מכאן.
